רש"י על חולין קי״א ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קי״א ב:ט״ו
15 רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה קָאֵים קַמֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל, אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ דָּגִים שֶׁעָלוּ בַּקְּעָרָה, וְקָא אָכֵיל בְּכוּתָּח. יָהֵיב לֵיהּ וְלָא אֲכַל, אֲמַר לֵיהּ: לְרַבָּךְ יְהַבִי לֵיהּ וַאֲכַל, וְאַתְּ לָא אָכְלַתְּ? אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: הֲדַר בֵּיהּ מָר מִשְּׁמַעְתֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ: חַס לֵיהּ לְזַרְעֵיהּ דְּאַבָּא בַּר אַבָּא דְּלִיסְפֵּי לִי מִידֵּי וְלָא סְבִירָא לִי.
פירוש רש"י על חולין קי״א ב:ט״ו
15 קאים קמיה - משמש לפניו בסעודה:
16 לרבך - רב שלמדת ממנו שאסור:
17 אבא בר אבא - אבוה דשמואל הוה וחסיד גדול היה:
18 דליספי לי מידי דלא סבירא לי - לא היו דברים מעולם: